אנא השאירו פרטים

ואשוב בהקדם

טיפול מיני בהתמכרות למין

התמכרות למין (היפר סקסואליות) הינה הפרעה נפוצה בתפקוד המיני בתחום החשק. ההתמכרות לסקס מתבטאת בעיסוק כפייתי במין, על ידי אוננות באמצעות פורנו, נערות ליווי או החלפה אינטנסיבית של בני / בנות זוג. כל אלה נעשים ללא הנאה מהסקס, ותוך ניתוק רגשי. המניע אינו צורך במין (כפי שניתן לחשוב), אלא דחף בלתי נשלט לפעילות מינית. הפעילות המינית איננה יוצרת רוגע, שובע וסיפוק, אלא להיפך: תסכול, רגשי אשם, בושה, אכזבה, כעס של האדם על עצמו וכן פחד להיתפס.

התחושות השליליות האלה דוחפות את המכור לעסוק שוב באובססיביות בפעילות המינית כדי להרגע, אולם שוב מתעוררת תחושות שליליות וחוזר חלילה. לתחושות הקשות נלוות מחשבות ביקורתיות כגון: "אני לא שווה", "אף אחת לא תרצה אותי", "אני אדם הרסני" ו"אין לי יכולת לשליטה עצמית". כך שוב מסתובב הגלגל, בלי יכולת לעצור אותו.

לרוב, המכור למין הינו אדם נורמטיבי:  עובד לפרנסתו, מצליח, בעל משפחה, והזוגיות שלו נראית לפחות כלפי חוץ כתקינה. במהלך הטיפול המיני מתגלים בקיעים וקונפליקטים בזוגיות, וכן קשיים בתפקוד המיני כגון: חוסר חשק מיני, בעיה בזיקפה, שפיכה מהירה או מעוכבת ועוד. אופיינית ומובנת החרדה של האדם הסובל מהתמכרות למין שהסוד ייחשף, ואז יאבד את מקום העבודה, בן/ בת הזוג ועוד.

כך, לדוגמה, פנה לטיפול מיני אלי גילי בן השלושים ושבע עקב התמכרות לסקס באמצעות פורנו ונערות ליווי. גילי הייטקיסט מצליח שחי כשלוש שנים עם הילה. גילי מתאר את הילה כ"חכמה, דואגת ואכפתית".  "אחרי שלוש שנים רוצה הילה ", מספר גילי "למסד איתי את הקשר. אבל היא לא מכירה את האני האמתי שלי, ולא יודעת שאני חי חיים כפולים: עובד בהייטק במשרד מכובדת, אבל במהלך העבודה רץ לאונן מול פורנו כשש או שמונה פעמים ביום. אני נתפס על ידי כולם כאדם ישר, נאמן ומסור, אבל מנהל במחתרת מיניות בפורנו, ומבלה בחדרים אפלוליים של נערות ליווי. כלפי חוץ אני נראה בחור מיני, אבל למעשה חש חוסר חשק לקיים יחסי מין. כמוכן אני סובל משפיכה מעוכבת, ולהילה קשה, שלא באשמתה, להביא אותי לסיפוק." גילי ביטא את תחושות הכאב, הבושה והמבוכה שלו. לראשונה פתח את הסוד, וחש הקלה מעצם החשיפה. תיקפתי את רגשותיו, הייתי אמפתית כלפיו, ושוחחנו על תחושותיו ומחשבותיו.

גילי הבין שעד כה נטה להאשים את הילה שאיננה מעוררת אותו מבחינה מינית, במקום לקחת אחריות על קשייו. כמו כן הצליח להיות אמפתי כלפי הילה, שחשה דחויה ועזובה. יצרנו תכנית טיפולית מובנית, כדי להשתחרר מדפוסי ההתנהגות הבעייתיים כמכור, ולאמץ בהדרגה דפוסי התנהגות אחרים של מיניות. גילי הבין שההתמכרות נבעה מבריחה שלו ממגע עם רגשותיו, כדי להגן על עצמו מלגעת בדיכאון ובחרדות שלו. בהדרגה הצליח לגעת בחלקים הפגיעים שלו. במקביל אימץ לעצמו דפוסים אקטיביים של התמודדות.

עניין נוסף שהתבהר לגילי הוא הפרדוכסים שבסיס ההתמכרות למין: ההתמכרות לסקס היא החבלן הפוגע בחשק המיני, ולא (כפי שחשב) מגביר חשק. שנית, ההתמכרות אינה נובעת מחשק מיני או מצורך מיני, אלא מדחף שאינו בר שליטה. הבנת הפרדוכסים הללו אפשרה לגילי להתגייס לעבודה, כדי להיפטר בהדרגה מהדחף ההרסני, להתחבר לצורך המיני, להחיות בתוכו את החשק המיני, ולהשיג יותר שליטה על התנהגותו המינית. תחושתו הכללית כאדם השתפרה, והוא הרגיש שליטה רבה יותר בחייו. ככל שהשתחרר מכבלי השעבוד להתמכרות לפורנו, כך גברה האינטימיות בינו לבין הילה. הטיפול המיני הסתיים, כשגילי נפטר לחלוטין מהתמכרותו לפורנו ולנערות ליווי, והרגיש חשק מיני לבת הזוג שלו.